פרשת השבוע בשבת החולפת היתה פרשת עקב שבספר דברים. פרשה זו היא הבסיס החוקי לחובה לברך את אלהים.
מה שנראה לנו כחלק מובן מאליו בריטואל הדתי, לא היה כה ברור מאליו, אלמלא ההנחייה המפורשת בפרק ח' פסוק י‘: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"
אלמלא הדרישה המפורשת בפסוק, ניתן היה לחשוב שהאל, בהיותו הכוח העליון המניע את העולם, אינו זקוק לברכותיהם של בני האדם.
אך משניתן הציווי המפורש לברך את ה', לא הסתפקו חכמים בברכה הנזכרת, הנאמרת אחרי הארוחה, אלא קבעו חובה לברך לפחות מאה (!) ברכות בכל יום.
אלא שמעבר לחובה, לברכה יש הגיון מוסרי וערך חשוב משל עצמה, ולכן היא מהווה חלק מכל מסורת דתית ורוחנית.
במסורת הבודהיסטית, תירגול הודיה הוא חלק מהתירגול היומי והוא נחשב כתומך
בטיפוח האושר.
זקני האינדיאנים בצפון אמריקה מתחילים כל בוקר בתפילות הודיה לאמא אדמה,
לאבא שמיים, לארבעת כיווני השמיים, לבעלי החיים, לכל בני האדם, ואפילו לצמחים
ולמינרלים.
גם הפילוסופים הכירו בערכה של הכרת תודה.
הפילוסוף הרומאי סיסרו כתב:
"הכרת תודה אינה רק המעלה הגדולה ביותר, היא ההורה של כל שאר המעלות"
עמנואל קאנט ראה בה חובה קדושה.
וניטשה אמר:
"ודאי שאתה רשאי לדחות בקשה, אך לעולם אל תהא דוחה תודה."
מחקרים בפסיכולוגיה מאששים את מה שהניחו חכמי הדת והפילוסופיה כבר לפני
שנים רבות;
הם מראים שאצל אנשים שהתאמנו בהכרת תודה יומיומית ניכרת עלייה משמעותית
(של כ- 25 אחוז) ברמת האושר. כמו כן חל אצלם שיפור בדימוי העצמי, ובתחושת האופטימיות והתקווה. הכרת התודה מורידה את רמות הלחץ והחרדה בגוף, מאחר שהיא מלווה במחשבות חיוביות ואלו מפעילות את מערכת הרגיעה בגוף.
בנוסף לכל אלו, נמצא שאנשים מכירי תודה זוכים לתמיכה גדולה יותר מהסביבה, דבר שכשלעצמו מגביר את תחושת הבטחון והאושר.
(עשו לרגע ניסוי קצר: חשבו על אדם מלא בקורת, טענות ומחשבות שליליות על אנשים
ועל העולם ולעומתו על אדם המכיר תודה לכל אלו. במחיצתו של מי תעדיפו לשהות? )
הברכה היא הכרת תודה על הטוב הקיים בעולם ואשר תומך בקיומנו.
היא מלמדת אותנו שלא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם, אלא לראות את הטוב שנמצא סביבנו. וכשאנחנו פוקחים עיניים לראות את הטוב, חיינו נעשים משופעים בו.
הכרת התודה אינה חייבת להיות לאלהים. היא יכולה להיות ליקום, לאדמה, לאנשים, לבעלי החיים, לצמחים, לדוממים או לנו עצמנו. גם לנו מגיעה הכרת תודה.
אם אינך חייב/ת לאמר מאה ברכות ביום, כדאי לאמץ הרגל יומי של אמירת חמישה דברים הראויים לתודה. כל יום והכרת התודה שלו.
אני ממליצה לך בחום לנסות.
